מאכלים אתיופים

הרפובליקה הדמוקרטית הפדרלית של אתיופיה נמצאת בקרן אפריקה שבמזרח אפריקה. לאתיופיה יש גבול משותף עם אריתריאה, סודאן, קניה, סומליה, וג'יבוטי. כיום מהווה אתיופיה איחוד של שש מדינות לאומיות, שלוש מדינות מולטי-אתניות ושתי ערים עצמאיות. ההיסטוריה של אתיופיה עתיקה מאוד, ובתחילת ימי הביניים היא הפכה לאחת האימפריות החזקות בתבל. בעת החדשה גובשו גבולות חדשים עבור המדינה והתשתית התרבותית החלה גם היא להשתנות. ההבחנה ההיסטורית המקובלת לגבי אתיופיה היא בין העת העתיקה, האימפריה החבשית, האימפריה האתיופית ותקופת הרפובליקה.

הגיאוגרפיה הייחודית של אתיופיה משפיעה על כל היבטי החיים במדינה. שטחה הכולל הוא מעל 1,100,000 קמ"ר ומתאפיינת ברמות גבוהות. מגוון סוגי השטח הרבים מביא לכמות גדולה מאוד של אקלים, אדמה, צמחיה ודגמי התיישבות. היהודים באתיופיה חיו בבקתות, וגידלו את רוב מה שנדרש לקיומם. התוצאה היא מתכונים מסורתיים הכוללים תבשילים לימות החול ושבתות, חגים או מועדים.

מאפייני המטבח האתיופי

המטבח האתיופי מושפע רק בחלקו מהתרבות היהודית ומאפייניו העיקריים הם חומרי גלם פשוטים ושיטות בישול נוחות. המרכיבים העיקריים המשמשים לצורך הכנת מאכלים אתיופים הם קטניות כגון עדשים, אפונה ירוקה, אפונה צהובה וחומוס, או ירקות מאכל כמו תפוחי אדמה, עגבניות וכרוב. גם ירקות תבלין הם חלק חשוב במטבח האתיופי, ובראשם בצל, שום ופלפל חריף. העושר של המטבח האתיופי נובע משלל תבלינים ומשימוש בהל אתיופי, פלפל שחור, פלפל אדום זנגביל טחון, חילבה וקצח.

מאכלים בסגנון אתיופי מזכירים קצת את המטבח ההודי והתימני, אך הייחודיות שלהם הם טעם ארומטי וניחוחות עזים. מאכלים רבים מבושלים במשך שעות ארוכות על אש קטנה, ותוך הישענות על נהלי הכנה מסורתיים שעוברים מדור לדור. מבחינה מעשית נהוג לאכול את מטעמי המטבח האתיופי בצוותא, כאשר במרכז השולחן מוצבת קערה גדולה, ובה כל הטעמים בו זמנית.

מאכלים בולטים

אלו המאכלים הבולטים במטבח האתיופי:

א. אינג'ירה – זהו המאכל הפופולארי ביותר באתיופיה. מדובר על פיתה רכה ולחה בטעם חמצמץ. האינג'ירה דומה ללחוח התימני, והיא מהווה מצע סופג לרטבים, מטבלים ותבשילים. אפשר להשתמש בקמח חיטה או בדגנים להכנת האינג'ירה, אך המתכון המקורי מחייב שימוש בקמח טף המיובא מאתיופיה.

ב. דאבו – לחם מיוחד לשבתות וחגים אותו ניתן למצוא בעיקר בקרב האוכלוסיה היהודית. דומה לחלה, עם טעם מתוק קמעא וצורה של עוגה. גם אותו אפשר להכין מקמח טף, חיטה או סולת.

ג. גנבו – דייסת שעורה פיקנטית עם קמח שעורה, חמאה מתובלת ותערובת תבלינים.

ד. דאבו קולו – עוגיות מטוגנות דקיקות דומות לצ'יפס, ופופולאריות מאוד באתיופיה עד היום.

לסיכום, המטבח האתיופי כולל המון מאכלים מסורתיים, ושימוש בטכניקות בישול עתיקות. הוא מייצג נאמנה את האופי של אתיופיה, ואת חומרי הגלם באיזור.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *